10364188_10152556875983954_4093398025944056492_n

כללי

הבלוג השבועי – כ"ב בכסליו ה'תשע"ו

04/12/2015 – כ״ב בכסלו תשע״ו  

חברים יקרים,
שמעתי סיפור נפלא על נערה חבדית, שלמדה בבית ספר חרדי שאינו חבדי. בעת שיעור בנושא ׳הבית היהודי׳, בו מדברים על איך אמור להיראות בית יהודי וכיצד יש לנהל אותו כראוי, אמר המרצה לבנות: בכדי לשמור על מצבכן הרוחני עליכן לגור תמיד בין יהודים חרדים, לגור במקום תורה. לסביבה יש כוח, וחשוב שהסביבה שלכן תהיה ראויה. והוא הטעים במשל: אם ניקח סיר עם מים רותחים ונוציאו לרחוב הקר, בסופו של דבר הסיר והמים שבתוכו יתקררו. גם אם אנחנו יהודים חמים כמו המים שבסיר, הרחוב הקר עשוי לקרר אותנו.

קמה הנערה החבדית ואמרה: אני אצא לשליחות ואגור דווקא במקום, שאינו מוגדר עדיין ׳מקום של תורה׳.
ומה תעשי בעניין המים והסיר שיתקררו? שאל המרצה.
ענתה הנערה: אקח איתי את האש! כך לא רק שהמים ישארו תמיד חמים, אלא האש עוד תוכל לחמם מים קרים נוספים.
על הפסוק בפרשתנו ״ויוסף הורד מצרימה״ אומר המדרש: הוריד את השכינה למצרים, שנאמר ״ויהי ה׳ את יוסף״.
מבאר על כך הרבי, שבשביל להתמודד עם הירידה למצרים, עם ירידה רוחנית וערכית משמעותית מאוד מארץ ישראל, מביתו של אבא יעקב, לקח עמו יוסף את הקב״ה – לקח איתו את האש! ובכוח זה, לא רק ששרד את הגלות, אלא אף משל בה, והיה למלך במצרים.
הרבי, ששלח את אנשיו לכל מיני סוגים של ׳מצרים׳ על פני הגלובוס, מסר בכך לשלוחיו, ובעצם לכל יהודי באשר הוא (כל אחד ו׳המצרים׳ שלו), את הסוד להצלחה בהתמודדות עם הגלות – קחו עמכם את האש, היא כבר תשמור על המים חמים ואף תדע לחמם את המים הקרים.
האמת הפשוטה היא, שהאש נמצאת עמנו, היא הנשמה שפועמת בקרבנו. לנו נותר לאפשר לה להאיר ולחמם, לבער את הגלות ולהביא את הגאולה.

, , ,




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

Close
loading...