כללי

הבלוג השבועי – ח' באדר ב' ה'תשע"ו

18/03/2016 – ח׳ באדר ב׳ תשע״ו  

ב"ה
חברים יקרים,
יש לאחרונה בארץ הקודש ובארצות הברית כל מיני רבנים 'פופולריים' שעוסקים בהפחדות. אני שומע או קורא קטעי דרשות שלהם ודי נדהם, יש שם פירוט של עונשים שעתידים לבוא על כל מי שיעשה דבר כזה או לא יימנע עצמו מדבר אחר. אני אפילו מוצא עצמי לא פעם נשאל על ה'עונשים' החמורים שהקב"ה מכין ל"ע לבני עמו.
'לא יודע' זו התשובה שלי. לא יודע, למדתי בחיידר עשר שנים, שבע שנים בישיבה, שנתיים בכולל, ולא זוכר שאי פעם המורים שלי איימו עלינו בעונשים או בגיהנום.
אני כן זוכר תמיד את הסיפור הנפלא על הבעל שם טוב, סיפור שיש בו מרכיב בסיסי מתורת הבעל שם טוב, שהוא גם בסיס מרכזי לחיים היהודיים עליהםגדלתי ואותם אני מכיר.
מסופר על הבעל שם-טוב, שהגיע פעם לישוב יהודי שתושביו התפרנסו מעבודת אדמה. היה זה באמצע הקיץ והאדמה הייתה צחיחה ויבשה. זמן רב לא ירד גשם, והתושבים היו במצוקה קשה של פרנסה ורעב. הם היו יהודים פשוטים, יראי שמים, אוהבי השם, שיודעים לומר תהילים.
אחד התפקידים המקובלים אז, וכנראה גם המכניסים, היה להיות 'מגיד מוסר'. היה זה בדרך כלל יהודי למדן, שעורך מסע בין העיירות והכפרים ומעורר את היהודים לשוב בתשובה על ידי משא של 'איומים והפחדות' מידו התקיפה של הקב"ה. בדיוק אז הגיע 'מגיד' שכזה לעיירה זו, הוא כינס את כולם בבית הכנסת ושפך על היהודים הפשוטים “אש וגופרית” עד שכולם געו בבכי נורא. הוא רק לא לקח בחשבון, שבמקום נכח רבי ישראל בעל שם-טוב, שקם וקרא אל עבר המגיד בקול גדול: “מה יש לך נגד היהודים הללו? מה אתה רוצה מהם? יהודים טובים הם!” אחר כך פנה אל הקהל: “בואו יהודים יחד עמי ונצא בריקוד ובזכות כך ירד גשם”.
בתחילה הביטו בו כולם כאילו יצא מדעתו, אך לאחר שחזר וביקש ואף ציטט פסוקים כמו 'עבדו את ה' בשמחה' הם נעתרו, ויצאו בריקוד יחד עם הבעל שם-טוב.
ברור לכם, שבאמצע הריקוד התקדרו השמים והחל לרדת גשם.
פרשת ויקרא, שפותחת גם את ספר ויקרא, מתחילה עם הפסוק ״ויקרא אל משה״. רש"י מציין, ש'ויקרא' הוא 'לשון חיבה'. הקב"ה קורא אל משה באהבה וחיבה.
הרבי לקח את זה צעד קדימה ואמר, שהקריאה היא לא רק אל משה, אלא אל כל יהודי באשר הוא. בהיות משה ׳משה רבנו׳ הראשון, הרי שבכל אחד מאתנו שוכן ניצוץ מנשמתו של משה רבנו, ובמילא הקב״ה קורא לנו, לכולנו, בקריאה של חיבה, באהבה רבה, אהבה של אבא לילדיו, של רועה לצאנו.
חומש ויקרא נושא עמו מצוות רבות, חלקן הגדול מצוות שבין אדם לבוראו, כמו טומאה וטהרה, כשרות, הבאת קרבנות וכדומה. אומרת לנו התורה בפתיחת הספר ׳ויקרא׳ – המצוות נתנו בקריאה של חיבה ואהבה ולא ממקום של איום והפחדה. כמו שאנו מברכים לפני קריאת שמע ׳הבוחר בעמו ישראל באהבה׳.
שבת שלום,
הרב זלמן וישצקי

 

,




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

Close
loading...